התנאים לאישור תביעה ייצוגית
שאלות של עובדה או משפט
התנאי הראשון לאישור תביעה ייצוגית הוא קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. אין צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה יהיו זהות לחלוטין. די בכך שקיים מכנה משותף ממשי בין חברי הקבוצה, המצדיק לברר את המחלוקת במסגרת הליך ייצוגי אחד.
גם כאשר שיעור הנזק אינו אחיד לגבי כל אחד מחברי הקבוצה, אין בכך בהכרח כדי למנוע את אישור התובענה כייצוגית. במקרים מתאימים ניתן לברר תחילה את שאלת האחריות, ואת שאלת היקף הנזק לבחון בשלב מאוחר יותר, לאחר ההכרעה בשאלות המשותפות. עיקרון זה הוכר בפסיקה, בין היתר ברע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ, פ”ד מט(5) 774.
תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת
תנאי מרכזי נוסף לאישור תביעה ייצוגית הוא כי ההליך הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. כאשר התביעה עשויה לקדם אכיפת דין, להרתיע מפני הפרות עתידיות, להעניק סעד מתאים לנפגעים וליצור תועלת ציבורית רחבה, הדבר תומך באישור ההליך כתובענה ייצוגית.
לתביעה ייצוגית יש לעיתים השפעה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך. היא אינה נועדה רק לתקן את התנהלות הנתבע במקרה המסוים, אלא גם ליצור הרתעה כלפי גורמים נוספים בשוק, ולעודד התנהלות תקינה כלפי הציבור.
במקרים רבים תובענות ייצוגיות מוגשות בתחומים שבהם קיימים פערי אכיפה, או כאשר הרגולטור אינו יכול להידרש לכל הפרה פרטנית. במובן זה, התובענה הייצוגית משמשת כלי של אכיפה פרטית, הפועל לצד מנגנוני האכיפה הציבוריים. היא אינה מחליפה את תפקיד הרגולטור, אך עשויה לסייע בקידום מטרות הדין כאשר האכיפה הציבורית אינה מספקת מענה מלא.
בית המשפט העליון עמד על כך שגם כאשר הנתבע משנה את התנהלותו בעקבות הגשת ההליך, אין בכך בהכרח כדי לשלול את חשיבותה של התובענה הייצוגית. להפך, במקרים מסוימים עצם הגשת ההליך היא שהובילה לתיקון ההתנהלות, ולכן אין הצדקה להתעלם מתרומתו של ההליך לאכיפת הדין ולהגנה על הציבור.
לכן, כאשר התביעה עוסקת בהפרה בעלת השלכה רחבה על ציבור נפגעים, וכאשר בירור ההליך עשוי לקדם אכיפה, הרתעה ופיצוי, ניתן לראות בתובענה הייצוגית מנגנון יעיל והוגן להכרעה במחלוקת.
עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת
אחד התנאים לאישור תביעה ייצוגית הוא כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת. במסגרת זו בית המשפט בוחן לא רק את עילת התביעה, אלא גם את אופן ניהול ההליך, את התאמת התובע המייצג ואת יכולתם של באי כוחו לייצג את הקבוצה באופן מקצועי, ענייני ונאמן.
לא פעם מעלים נתבעים טענות בדבר אי הלימות הייצוג או חוסר תום לב מצד התובע המייצג ובאי כוחו. טענות אלה עשויות להתייחס לשאלה אם ההליך אכן מוגש לטובת חברי הקבוצה, או שמא עומדים מאחוריו אינטרסים זרים שאינם עולים בקנה אחד עם מטרותיו של ההליך הייצוגי.
בהקשר זה מתעוררת לעיתים השאלה אם קיים חשש לניגוד עניינים בין טובת חברי הקבוצה לבין האינטרס של התובע המייצג או של באי כוחו. חשש זה מוכר גם כ”בעיית הנציג”, כלומר מצב שבו מי שמנהל את ההליך בשם הקבוצה עלול לפעול, במודע או שלא במודע, באופן שאינו משרת בצורה מיטבית את כלל חברי הקבוצה.
לכן, בית המשפט ייטה לאשר תובענה ייצוגית רק כאשר הוא משתכנע כי ההליך מוגש ומנוהל בתום לב, ומתוך מטרה אמיתית לקדם את זכויות חברי הקבוצה. מנגד, אם עולה חשש כי ההליך נועד לפגוע במתחרה עסקי, להפעיל לחץ פסול על הנתבע, להשיג פשרה שאינה ראויה, או לנהל סכסוך פרטי במסווה של הליך ייצוגי, הדבר עלול לפגוע בסיכויי אישור התובענה.
גם התנהלות דיונית בלתי תקינה עלולה להשליך על שאלת הייצוג ההולם. כך למשל, כאשר מוגשות תובענות ייצוגיות דומות במקביל, מבלי שבית המשפט מיודע על קיומן, הדבר עשוי להיחשב להתנהלות בעייתית ולהעלות ספק באשר לתום הלב וליכולת לייצג את הקבוצה כראוי.
בית המשפט העליון התייחס לכך, בין היתר, ברע”א 3698/11 שלמה תחבורה 2007 בע”מ נ’ ש.א.מ.ג.ר ואח’, שם נדונה התנהלות הנוגעת להגשת הליכים דומים בבתי משפט שונים. נקבע כי אי גילוי קיומם של הליכים דומים עלול להשליך על תום הלב ועל שאלת הייצוג ההולם.
לסיכום, גם כאשר קיימת עילה משפטית טובה ונזק ברור, אין די בכך כדי להבטיח את אישור התובענה כייצוגית. יש להקפיד על בדיקה מוקדמת, גילוי מלא, ניהול ענייני ותום לב לכל אורך הדרך. תובע מייצג ובא כוחו נדרשים להראות כי הם מסוגלים לנהל את ההליך לטובת חברי הקבוצה, ולא לקידום אינטרסים זרים.
לבחינת התנאים להגשת תביעה ייצוגית ניתן לפנות למשרד עו”ד טלי לופו, משרד עורכי דין לתובענות ייצוגיות.
